מיקאל בוזגלו
אני קשוב לקולות ולדעות לכאן ולכאן ביממה האחרונה בעניין זיקוקי הדינור בערב יום העצמאות. לאחר ששקלתי את הנושא שוב בכובד ראש, החלטתי כי אנו נקיים את מופע הזיקוקים בחולון שעלותו מסתכמת ב-80 אלף שקלים בלבד, מתוך 2 מיליון שקלים – תקציב שיועד לחגיגות העצמאות שבוטלו השנה. אני מבקש להסביר את עמדתי בשקיפות מלאה – ומקווה כי הדיון כאן ובכל מקום יתקיים באופן ענייני ולא מתלהם.
1. כל עמדה היא לגיטימית, אך תפקידו של מנהיג נבחר הוא לקבל החלטות גם אם אינן מוסכמות על כולם.
2. אני מאמין כי בעת הזאת, דווקא בעת הזאת, מחובתנו לשמח את ילדי חולון. אני מאמין כי בשעה שכולנו נצורים ומסוגרים בבתים כמעט חודש וחצי – מותר וצריך לאפשר לילדי חולון והוריהם ליהנות מכמה דקות של הנאה וגאווה לרגל יום הולדתה ה-72 של מדינת ישראל! פיצלנו את המופע המרכזי ל-7 מוקדים שונים בשכונות בעיר. כדי לאפשר ליותר ויותר תושבים לראות את זיקוקי הדינור ממרפסות בתיהם.
3. אחרי שנים רבות בתפקיד, אני חושב שהוכחתי יכולת לא רעה בשמירה על המשאבים העירוניים. דחיתי על הסף בשבועות האחרונים הצעות לחגיגות ראוותניות, כולל אומנים מוכרים, מתוך שיקולים תקציביים גרידא. מופע זיקוקים ב-80 אלף שקלים הוא תקציב כמעט אפסי במונחים של חגיגות ברשות מקומית – ובתקציב עירוני בכלל.
4. מי שבאמת יודע כיצד עובדת רשות מקומית, מבין כי הקריאה להעביר את תקציב הזיקוקים לניצולי שואה או לכל סקטור אחר, אינה מחזיקה מים. אין קשר בין הדברים: מאז פרוץ משבר הקורונה, אנו מחלקים מידי שבוע אלפי מנות מזון למי שנזקק לכך – במימון משרד ההעבודה והרווחה, מפעל הפיס ועיריית חולון, בהיקף של מאות אלפי שקלים.
5. נאלצנו לבטל את העדלאידע אחרי שהילדים עבדו עליה במשך חודשים, סגרנו אותם בפסח בבתים, אסרנו עליהם לצאת לגינות ולפארקים ולהיפגש עם חברים – אז למה שלא ניתן להם כמה דקות של שמחה ואושר, אם אנחנו יכולים לעשות את זה? בצד מדיניות רווחה, מותר ומגיעה לתושבי חולון – ובעיקר לילדים – גם קצת שמחה וגאווה ביום הולדתה ה-72 של מדינת ישראל!
חג עצמאות שמח חולון
